ערב של חודש יוני. שוכבת על הספה בחוסר אנרגיות מוחלט. מרגישה בתוכי את הפרדוקס של החודש הזה: הראש עמוס במשימות שאין לי מושג איך אספיק עד קו הסיום. ובגוף חוסר אנרגיות ורצון לעשות כלום. אלה הימים האחרונים שלי בבית ספר כמורה. אחרי פאקינג שבע שנים. אני שלמה עם ההחלטה, יודעת שהגיע הזמן לשינוי…ובכל זאת הבטן […]
סיפור קְשִׁיבוּת (מיינדפולנס) לילדים ונוער. הסיפור מספר על ילד שגר בכפר הררי, מה קורה לו בדרך לבית הספר ומה הא לומד מחתלתולה קטנה על איכויות הרוך והחמלה בליבו.
שישי בלילה, על כביש שש, חוזרים מארוחה משפחתית. מגניבה מבט למושב האחורי, הילדים כבר נרדמו. חמודים כאלה כשהם ישנים ביחד. אז איך את רוצה לחגוג את הארבעים? הוא שואל אותי. זה מתקרב, את יודעת. בחוץ גשם של סוף החורף ואני בוהה בריקוד המגבים מימין לשמאל ושוב לימין. עוד לא יודעת, ממהרת להשיב. אבל בפנים מתבשל
נוסעת ברכבת, מימיני חולף הים. הכרטיסן כבר עבר ואני מרשה לעצמי לפרוש רגלים על המושב. העייפות בגוף גדולה, שוב לא ישנתי טוב. אבל בפנים מרגישה משהו אחר, חדש. הלב מלא על גדותיו. לא משנה מה יקרה ומה יהיה: אני עושה את זה! גם אם זה לא נוח ודרש מאמץ. למרות שהייתי אמורה לעבוד היום ולא
מוצ"ש. נכנסת לאוטו, בדרך לסניף הפארם המקומי. לפני כמה שבועות קבעתי לי פגישה, סשן צילומים. זה הפתיע גם אותי שהתקשרתי. ראיתי עבודות שלה וזה עשה לי חשק. הרמתי טלפון ואמרתי: אני רוצה שתהיה לי תמונה טובה לבלוג, מקצועית. וחשבתי לעצמי: העיקר שיש הצדקה. אבל בפנים ידעתי את האמת, פשוט בא לי. לכבוד גיל ארבעים. ואולי