עיקר וטפל

הבטחתי לעצמי שאקח אותי לים. שבוע קודם, רגע לפני שהחופש נגמר, הבכור היה חולה. והים היה רחוק. אז החלטתי שהיום זה קורה. ויהי מה. כאב הראש כבר הטריד אותי מהבוקר. בכל זאת האחד בספטמבר. לקחתי כדור ולא ממש עזר. חוזרת מהעבודה ולרגע מתלבטת: אולי בכל זאת אוותר? מזהה את ההרגל: להיטלטל. להיות נסערת. מכל שינוי …

עיקר וטפל לקריאה »

מטעויות לומדים

כשהייתי בת שלושים. אחרי הפסקה ארוכה החלטתי לחזור לפסנתר. ידעתי שכדי שאתמיד בנגינה  עם האימהות והחיים. אני חייבת מורה. פעם בשבוע פגשתי אותה. היא לימדה אותי לנגן בצורה שלא למדתי אף פעם. כשהגיעה סוף השנה היא אמרה לי: תקשיבי…אני עושה כל קיץ מופע סיום. התלמידים שלי רובם צעירים. אבל אולי תרצי גם? את לא קמה …

מטעויות לומדים לקריאה »

תנועה

בתקופה האחרונה מרגישה שמשהו לא זז. לא מתקדם. הכל מרגיש לי אותו דבר. שגרתי מדי. מוצאת שאין לי סבלנות. עושה דברים ולא מתמלאת מהם. שלא לדבר על השראה. וכשאני שואלת את עצמי: לאן אני מכוונת או מה אני בכלל רוצה? התשובה שעולה לא ממוקדת. כאילו העדשה דרכה אני מתבוננת יצאה מפוקוס. מטושטשת. לא ברורה. או …

תנועה לקריאה »

בלי חרטות

קראתי את הספר שלה בנשימה אחת. הרגשתי שהמלים שלה פונות אלי. מדברות אלי: אמיצות. נשיות. עמוקות. אף פעם לא עשיתי דבר כזה אבל משהו מבפנים קרא לי ליצור איתה קשר. אחרי שבועיים אזרתי אומץ וכתבתי לה בפייס. יום אחר כך פתחתי את המחשב וראיתי. היא השיבה: במוצ"ש אני בשבוע הספר בתל אביב אשמח שתבואי לבקר. …

בלי חרטות לקריאה »

יום הולדת

בן זוגי ואני באוטו. בדרך לתל אביב. יצאנו מוקדם בבוקר מהבית. ארגנתי שני תיקים: אחד לנו ואחד לילדים. סידרתי הכל: בגדים. יש. תרופות ליתר ביטחון. יש. מוצצים. חיתולים. ספרים לגדולים. יש יש יש. בכי קורע לב קלאסי כשעוזבים את הדירה של הורי. 2 דקות מאוחר יותר מקבלת סמס: הבכי נירגע. כולם בטוב! תהנו. מאז שהייתי …

יום הולדת לקריאה »

שינה

אחת בלילה. כולם ישנים. קול אזעקה חזק מגיע מהרחוב. כמה שניות לוקח לי להבין שזה שוב מהמקום ממול. אוי אלוהים. מישהו היה מאוד יצירתי בפיתוח האזעקה הזו: שלושה סוגי צלילים שונים: אחד ארוך. אחד מקוטע ואחד עולה ויורד. בעוצמה מטורפת. ללא הפסקה. לישון כל הלילה ולהתעורר בבוקר רעננה – זה כל כך הרבה לבקש?? אני …

שינה לקריאה »

החיים כמשחק

אני כל כך אוהבת את הרגע הזה בו אני פותחת קובץ חדש במחשב. אחרי שתכננתי את הנושא עליו אני הולכת לכתוב. כותבת כותרת מודגשת. יורדת שורה. והמלים פשוט זורמות ממני. כאילו כותבות את עצמן. אני אוהבת את הרגעים האלה בזמן הליכה ברחוב, ריצה או נסיעה באוטו. הרגעים בהם אסימון נופל. חיבורים קורים. בהם הטקסט עוזר …

החיים כמשחק לקריאה »